פרויקט חֲבֵרוֹת – דורית והדר קורן

את 'פרויקט חברות' בחרתי להשיק עם צמד חברות מיוחד במינו. חברות הכי טובות שהן גם אמא ובת. רבות דובר על קשרי אמהות ובנות ואני שמחה על הזכות לגלות קצת מהקשר הכל כך מיוחד הזה.

תכירו: דורית קורן, בת 50, נשואה לאילן ואמא לעידן (27), הדר (24) דולב (17.5) , בעלת תואר BA בכימיה, עוסקת בענף הדפוס -שיווק ומכירות. גרה בעשרת.

הדר קורן, בת 24, סטודנטית לכלכלה וניהול שנה שלישית, גרה בעשרת.

את דורית אני מכירה מאז שהיינו ילדות, כשעוד הייתה דורית בילו. גרנו בסמיכות באשדוד ובילינו לא מעט ביחד, עם כל החבר'ה מהשכונה. לאורך השנים הצטלבנו לעתים רחוקות אך תמיד בשמחה ובכיף, הפייסבוק הפגיש בינינו מחדש וככה, הרגשתי מספיק קרובה להציע לצלם אותה לרגל חגיגת היובל. דורית ביקשה לצרף את הדר, והיה לי ברור שהן הספתח לפרויקט הכל כך משמעותי בעבורי, ולא אגזים אם אומר שלדעתי שורשיו נטועים עמוק בילדות שלי. כבר אז הבנתי את משמעותן של חברות טובות, לטוב ולפחות. כבת יחידה העניין מקבל משנה תוקף.

החלטתי שב'פרויקט חברות' המצולמות בוחרות את הלוקיישן בו הן מצטלמות, כך שיתאים ככל הניתן לאופי הקשר ביניהן וייצג אותו ואותן במידה המקסימלית. דורית והדר בחרו שנפגש בתל אביב, אווירה אורבנית הייתה ההעדפה המוחלטת. היו לנו עניינים בתיאום שעות הצילום, אני רציתי כמעט בזריחה בשל תנאי תאורה אבל לכי תגררי בשבת בבוקר אנשים שלא חולים במחלה שלך, קשה עד בלתי אפשרי. נפגשנו בשמונה בבוקר אחרי לילה שבקושי ישנתי בו מהתרגשות ומעוצמת האחריות (והתמודדות עם שדונים סטייל "ואם לא יצאו תמונות טובות?"), הגעתי ללוקיישן שעה לפני הזמן, מה שאפשר לי להתארגן בנחת ובשנייה שראיתי אותן (דייקניות כמו שעון שווייצרי), ידעתי שיהיה בסדר.

בילינו כמה שעות ביחד, החלפנו מיקומים ולבקשתן גם סט בגדים. הבנתי שיש לי עסק עם צמד פרפקציוניסטיות שחותרות לשלמות בכל דבר שהן עושות, וגם כאן לא עשו לעצמן הנחות. מאתגר.

דורית הגיעה ערוכה עם רקע על שתיהן ועם דברים שחשוב לה לומר ושגרה אליי ווצאפ מפורט עוד לפני שהספקתי לומר ג'ק רובינסון (פרפקציוניזם אמרנו?!) ובכל זאת, במעבר בין מיקום אחד למשנהו שוחחנו קצת על הקשר המיוחד שלהן.

ניסיתי לבודד את הקשר האימהי ולנסות להתמקד בחברי, משימה בלתי אפשרית לנתק את חבל הטבור הקושר בין השניים ובכל זאת, היה לי חשוב להבין את החברות העמוקה. שתיהן אמרו לי שהסוד טמון בעובדה שהן מאד דומות בהרבה מובנים (כולל הפתיל הקצר), אוהבות את אותם הדברים, פריקיות של אסתטיקה ופרפקציוניסטיות (גיליתי את זה תוך שנייה), הכל חייב להיות מדויק ומוקפד. הן אוהבות את החיים, אוהבות דברים יפים, Life Style  משובח זה הן.

מרגישות אחת את האחרת גם ללא מילים, גם מרחוק וכמו שהדר אמרה "את העצה הכי טובה אקבל ממנה והיא ממני".

מתווכחות (המון), לפעמים גם רבות (ומיד מתחבקות), בהרבה מקרים לא מסכימות אבל תמיד דעתה של כל אחת חשובה לאחרת. הן חולקות ביניהן הכל, בכל מצב, בפתיחות מלאה, בכנות ובגילוי לב מוחלט ומשמרות קשר רציף יומיומי.

אוהבות לטייל ולבלות יחד בארץ ובעולם בנוף אורבני, אוהבות עירוניות וצפיפות, מקומות שוקקים ומלאי חיים, להתברבר ולגלות פינות חדשות, לאכול במקומות שווים, ל״קשקש״, לרכל ומעת לעת גם להשתטות.

הן מסכימות שחברות טובה דורשת השקעה וזמן, הקשבה, נתינה ובטחון. כל אחת מהן צברה לאורך השנים חברות שונות אבל קשרי החברות המשמעותיים והמוחלטים ביותר הם קשרי המשפחה שלהם ובתוך כך, החברות ביניהן.

לראות את האנרגיה שלהן, את החיוכים, החיבוקים, הצחוקים והדיבור בעיניים היה מרומם נפש.

דורית והדר קורן, צמד יפות שלרגעים נראות כמו חברות טובות, לרגעים כמו אחיות ומדי פעם, אני מגלה את האמא והבת, כשהכל שם מעורבב בקסם ייחודי.

הן זכו זו בזו ואני זכיתי בהצצה לחיבור מרגש, מקווה שהצלחתי להעביר אליכם לפחות טיפה ממנו.

היום האחרון ל – 2018 והיום הראשון לפרויקט חברות שיצא לדרך.

אם בא לכן גם מוזמנות להיכנס לקישור *פרויקט חֲבֵרוֹת – Bffspot