מכורבלת במיטה, כל כך פנטזתי על הרגע הזה וזה סופסוף עומד לקרות, הולכת לישון. ואז, בשנייה שהעיניים נעצמות, העפעפיים כבדים, גם הנשימה באיזה שאנטי לא אופייני, ממש רגע לפני שאני שוקעת בתנומה מתוקה, הוא מחליט להגיע. אני שומעת מרחוק סימנים לכך, מרגישה אותו הולך ומתקרב ויודעת שזהו. הלך עליי. הקרב אבוד מראש ואין לי שום יכולת לנצח אותו, אין פה פייר פאייט. זבוב נחוש וטורדני שהחליט לא לאפשר לי לעשות את זה. בהתחלה אני עוד מנסה להשתיק אותו תוך כדי נפנוף ביד, מהר מאד התנועות הופכות לאגרסיביות. משנה פוזיציה, מתבאסת, מקטרת, מתרגזת , מקללת, מנסה להתעלם. להתעלם?! הצחקתי אותו. הוא…
מילים & מצלמה 