בואו נדבר גלויות

נתחיל מזה שאני מאד אוהבת את העבודה שלי כמנהלת מוסדות האמנות באשדוד. מבחינתי, היא לא פחות משליחות. במסגרת העבודה, יש לי הזכות לקחת חלק בתהליכים משמעותיים, ולקדם נושאים הקרובים ללבי ולערכים בהם אני מאמינה. יחד עם זה, לצד העבודה, יש בי קולות, כישורים, צרכים וחלומות נוספים, שרוצים גם הם לבוא לידי ביטוי ומימוש. שנים דחיתי את הקולות הללו בכל מיני תירוצים בסגנון "זה לא הזמן", אבל היום אני מבינה שאם הקולות שבים ועולים, זה בדיוק הזמן. אין זמן אחר, וכל ניסיון להדוף, להתחמק ולדחות אותם אינו הדבר הנכון. אני מאמינה, שכל אחד מאיתנו מגיע עם מתנה לעולם, עם ערוץ מדויק,…

עוֹצְמַת הַגַּם וְגַם

אני מחפשת אנשים שהם גם וגם! נשים וגברים שיש להם עבודה סדירה, מה שנקרא 'day job' ושבנוסף, יש להם עיסוק/תחביב *יצירתי בכל תחום שהוא, כזה שממלא להם את הנשמה ואת הלב והופך את החיים לטובים יותר. (*חידוד: יצירתי זה לא רק אמנותי) ובעיני 'עוצמת הגם וגם', הוא לא פחות משליחות בעבורי ובעבור המשתתפים בו. הסיפורים שלכם יכולים להוות השראה לאחרים ולתת להם זריקת מוטיבציה. אם אתם נכללים בקטגוריית אנשי ה'גם וגם' ובא לכם להיות חלק מפרויקט תיעודי-מחקרי, בו אנחנו נפגשים לשיחה, אתם מקבלים תמונות שלכם שאני מצלמת והעולם מקבל את הסיפורים מעוררי ההשראה שלכם אשמח שתכתבו לי neomiahf@gmail.com ובכל מקרה…

עף לי הפקק

הקרדיט לפקק שבתמונה ליקב 'אחת', ניצן סברסקי

איך נפטרים מהזמזום הזה???

מכורבלת במיטה, כל כך פנטזתי על הרגע הזה וזה סופסוף עומד לקרות, הולכת לישון. ואז, בשנייה שהעיניים נעצמות, העפעפיים כבדים, גם הנשימה באיזה שאנטי לא אופייני, ממש רגע לפני שאני שוקעת בתנומה מתוקה, הוא מחליט להגיע. אני שומעת מרחוק סימנים לכך, מרגישה אותו הולך ומתקרב ויודעת שזהו. הלך עליי. הקרב אבוד מראש ואין לי שום יכולת לנצח אותו, אין פה פייר פאייט. זבוב נחוש וטורדני שהחליט לא לאפשר לי לעשות את זה. בהתחלה אני עוד מנסה להשתיק אותו תוך כדי נפנוף ביד, מהר מאד התנועות הופכות לאגרסיביות. משנה פוזיציה, מתבאסת, מקטרת, מתרגזת , מקללת, מנסה להתעלם. להתעלם?! הצחקתי אותו. הוא…