עוֹצְמַת הַגַּם וְגַם – איילה גיני

ראש השנה תש"פ, היום הראשון של אוקטובר 2019, הוא גם היום בו מגיח (מחדש) לאוויר העולם פרויקט הצילום שלי העונה לשם 'עוֹצְמַת הַגַּם וְגַם', פרויקט תיעודי המיועד לאנשים שיש להם Day Job  ולקרייריסטים  שיש להם בנוסף לעבודתם, עוד עיסוק, עוד "משהו" משמעותי שממלא להם את הלב והנשמה. אני קוראת להם 'אנשי הגם וגם'. לפני קרוב לשנה החלטתי לחקור את הנושא ולבדוק את מידת ההשפעה והתרומה שלו לחיים, בהיבטים שונים. התחלתי בלהט ובשל תקופה מורכבת וטעונה רגשית עזבתי בבת אחת. הרגשתי שאני לא יכולה לכתוב ולצלם במשך תקופה ארוכה מאד. מי שהחזירה אותי לבלוג ולצילום היא מי שאני מקדישה לה את פוסט…

ירוקה ולא מקנאה

יצירתית פחות או יותר, אבל בכל מה שנוגע לצבעים, אני בן אדם מונוכרומטי. ככה עם הבגדים שאני לובשת וככה עם הבית שלי.  פלטת הצבעים נעה בין לבן על גווניו, עבור לבז', והמצאת ההמצאות גרז' שהוא הפייבוריט (שילוב של gray & beig), ועד לאפורים ושחורים. לאחרונה, וממש בלי הכנה מוקדמת, הירוק 'עשה כניסה" קבע נוכחות בולטת בחיי והביא אתו מהאנרגיה המיוחדת שלו. כל הירוק הזה בכלל התחיל בכחול. ביקרנו לאחרונה בפורטוגל, באחד הימים ירון רצה לעשות קצת שופינג (בחיי שהוא ולא אני) במרכז קניות שלא היה שונה ממרכזים מוכרים אחרים, חלון ראווה אחד צד את תשומת לבי, לצד הבגדים שהוצגו בו,…

החיים זו אופרה אחרת

המצלמה הובילה אותי למפגש עם האופרה הישראלית, עד אז אחזתי בדעה שאני לא מחובבי הז'אנר, בעקבות ניסיון כושל מהעבר הרחוק, הטלתי וטו על אופרה. הפעם, הפוטנציאל הצילומי הגלום בחזרה גנראלית עם תלבושות ותאורה "על מלא" שכנע אותי לעשות את המאמץ (כמובן שהיתה גם השאלה ההיא מהפוסט הקודם: מתי בפעם האחרונה עשית משהו בפעם הראשונה?!). נכון שנפלתי על הפקה קלה לעיכול, מלאת הומור, תלבושות ססגוניות, תאורה נדיבה וסוף טוב ולא תמיד זה ככה, אבל איך שלא יהיה, האופרה הצליחה לעורר את סקרנותי. החלטתי לתת צ'אנס גם להפקות לגדולים ולא רק לסינדרלה – לכו תדעו, עוד תיוולד שוחרת אופרה וגם אם לא, לפחות…