ולפעמים, במשוואה של מילים ומצלמה, המילים מובילות, ואין תמונה שיכולה לעמוד מולן.
חגגתי השבוע – חגיגה של הלב, חגיגה של תודה. בלי לוקיישנים אקזוטיים לצלם, בלי חוויות פוטוגניות יוצאות דופן ועדיין, אחד השבועות המרגשים בחיי. לפעמים, אנחנו מתכננים ופועלים וחושבים ומדמיינים וכשהדבר קורה, הוא שונה בתכלית מכל מה שהעילנו בדעתנו. זה היה השבוע שלי.
התחלתי את השבוע, בשישי בבוקר, בביקור משפחתי, אצל אבא שלי בבית העלמין באשדוד. קניתי לו פרחים בגוונים שהוא אהב ובילינו לנו זמן איכות כשהוא הקשיב ואני שיתפתי, בין הדמעות. כבר המון שנים שהוא לא איתנו כאן אבל הנוכחות שלו בלב שלי רק מתעצמת. המון ממי שאני, בזכותו ובגללו (לטוב ולפחות).
את המשך היום חגגתי בסידור ארונות מטבח, הייתי חייבת להשקיט את הרעש שהיה בתוכי ואין על סדר וארגון כדי לעשות את זה. הילדים דאגו לארוחת ערב משפחתית ב'דלאל' ולאחר מכן, בניגוד מוחלט לבדרך כלל בערבי שישי, בילינו עד מאוחר בבית של חברים. מסתבר שסידור ארונות מטבח גם מפיח אנרגיה מיוחדת… :).
שבת כמו שבת, השתדלתי לתת לראש לנוח והצלחתי באופן יחסי. מי שלא נח לרגע, גם לא בשבת, הוא הלב, שעלה על גדותיו. אפשרתי לו את זה, זה הזמן שלו, הזמן שלי, הזמן שלנו. הזמן להתבונן בכל מה שיש ובעיקר בכל מי שיש, להוקיר ולהודות.
להודות מעומק הלב על כל מי שנמצא בחיי, קרוב מאד או פחות, כל מי שמשמעותיים עבורי ושאני משמעותית עבורם. כל מי שהיה חלק מהמסע שלי ושימשיך להיות וכל מי שאפשר לי להגיע עד הלום. אלוהים ניצח על המלאכה אבל היו לו כאן גם כמה שליחים. תודה לכולכם. אוהבת ומעריכה.
מילים & מצלמה 
תענוג שאת. אם חסרים לך ארונות לסדר, אצלי יש בשפע, מכל הסוגים ובכל החדרים. אחלה אנרגיות אני יכולה להעניק. וארוחת ערב גם ! ברכות, ברכות על ראשך היוצר !
אהבתיאהבתי
תודה אילנית, בהחלט הצעה מפתה. שומרת לי את האופציה לימים רועשים במיוחד ומחבקת את הברכות ואותך.
אהבתיאהבתי