בחברה טובה – פרויקט 'פשוט לחגוג' – שבוע 5 מתוך 52

השבוע שהיה יכול לספק חומר לכמה פוסטים ראויים אבל אני נצמדת לרצון שלי לשתף אתכם הכי קרוב לזמן אמת, בחרתי במשורה את המילים והתמונות ואני מקווה שהן יצליחו להעביר את עוצמת החוויות.

החוויה הראשונה – טיול גיבוש למנהלים. אני כמעט 20 שנים בחברה העירונית לתרבות באשדוד וזה טיול המנהלים הראשון אליו אנחנו יוצאים. היו השתלמויות לאורך השנים וימי היערכות אבל בגזרת טיולי הגיבוש, זו הייתה הופעת בכורה. המנכ"ל החדש שלנו, סא"ל במיל', יוצא יחידה קרבית, החליט להכניס אותנו לכושר פיזי ומנטלי ויצאנו לשלושה ימים לצפון הארץ. לב ליבו של העניין היה מסע במקטע הצפוני של שביל ישראל, חלמתי להתחיל את המסע בשביל והנה, זה קרה. זה פלוס לינת שטח בחורשת טל, לראשונה בחיי באוהל, ישנתי כמו בובה, מחויכת כולי. לחשוב שאוהל לא היה אופציה מבחינתי במשך כל החיים. אין ספק, שחטתי פרה קדושה. כחלק מהגיבוש, היינו אמונים על החלק הקולינרי והיה מרתק לגלות שיש לנו כמה כוכבים בחברה שלא היו מביישים את מאסטר שף ומה שהיה עוד יותר נהדר זו אחוות הלוחמים שדבקה בנו, כולם לקחו חלק ונתנו יד, היה מרגש לראות את זה. את הלילה השני העברנו במלון הגושרים שהוא אחלה מלון אבל חורשת טל לוקחת מבחינתי בגדול! טיול מושקע, הפקה מוקפדת והכי הכי, הדינמיקה בין האנשים. הרגשתי גאה להיות חלק מהקבוצה.

החוויה השנייה – חגיגת יומולדת, שוב. אפשר כבר לקרוא לזה מסורת, אפשר בהחלט לקרוא לזה ימים לחכות להם! התברכתי בחברות שאני מאד אוהבת, עם שתיים, מיוחדות במינן, התפתחה חגיגה בהמשכים. אנחנו חוגגות ביחד את ימי ההולדת שלנו במפגשים יצירתיים ומהנים, ברף שבכל פעם עולה. אחרי שאנחנו מתגברות על מלאכת תיאום היומנים ומצליחות לשבץ יום או חצי יום חופש, מתחילה מלאכת התכנון. כלת השמחה מחוץ לתמונה והשתיים האחרות עסוקות בלשבור את הראש, להתלהב, לשמוח, לשנות תכניות עד שמתגבש לו יום סביב קונספט מסוים. הימים הללו יקרים מפז, מצחיקים, מהנים וממלאים מצברים, לפחות עד לחגיגה הבאה. הפעם היה תורי והרגשתי חגיגית מאד מאד. כיף גדול להמשיך ולחגוג גם חודש ויותר אחרי התאריך. ממליצה בחום. ההשראה הפעם הגיעה מהוודסטוק, והתבקשתי "להגיע לנקודת המפגש שלנו מצויידת בבגד ים ובבגדי החלפה אווריריים נוזליים ורכים בסגנון ילדת הפרחים בעיבוד עכשווי". נו נו, די בהודעה הזאת להעלות את המורל ואת הסקרנות. לא היה לי מושג מה ואיך אבל היום עלה על כל דמיון, יום משוגע ומשגע שכלל כל מה שאני אוהבת וגם, התנסות חדשה. האוטו עוצב ברוח התקופה, ברמקולים התנגן פס קול מותאם. התקשטנו בתכשיטים ססגוניים תואמים ובכובעים מעוטרים בפרחים שהוכנו במיוחד. למראנו, לא הפסקתי לצחוק ולמחוא כפיים בהתלהבות של ילדה. ילדות גדולות שמרשות לעצמן להתלהב ולשמוח בקפסולת הזמן והמרחב הזאת שיצרנו לנו. התחלנו בפיקניק גורמה בפארק קנדה, כזה עם כלי זכוכית, יין רוזה צונן ומשובח ומטעמים נהדרים בדיוק כמו שאני אוהבת. המשכנו לבית זית לסדנת שיאטסו במים. חוויה ראשונית, מרגיעה, משחררת ומענגת במקום פסטורלי. לא האמנו שיש בנו יכולת לשחרר ולתת לעצמנו לזרום ולהירגע, וואלה, מסתבר שיש לנו את הגן הזה. הפתעה! המשכנו בנסיעה, לא ידעתי לאן בדיוק אבל השילוט בדרכים כיוון לעיר הגדולה ואכן, התחנה השלישית כללה ארוחת ערב משובחת ב'קיצ'ן מארקט' ומופע בלוז ב'שבלול'. התארחו שם היישר משיקגו  Mark Rashkow Blues Band בתוספת תגבור ישראלי. ח-ג-י-ג-ה! יומיים אחרי ואני עדיין מרחפת, גם בגלל היום הכל כך מושקע ומהנה שרקחו לכבודי ובעיקר, כי זכיתי בחברות יוצאות דופן ומעוררות השראה. תודה אלוהים. 

חוויה שלישית – שבת בבוקר, יום יפה. אחרי שבוע בו גם ירון שלי וגם איל של ורד היו חולים, יצאנו להתאוורר. טיול קצר, ארוחת בוקר בעין כרם וקטיף במשק טל במושב ביצרון. עם ורד ואיל שהם גם חברים וגם משפחה מבחירה אנחנו תמיד מרגישים בבית, תמיד כיף ומצחיק וטעים וכל כך טבעי ופשוט וזורם וככה גם היום. עונג שבת. מי אמר שמשפחה לא בוחרים?! 

התובנה המרכזית מהשבוע גדוש התובנות שלי היא שממש לא משנה מה עושים והיכן מבלים, חשוב עם מי. ואם יש משהו ששווה לעבוד עליו בעניין החגיגות זה הלך הרוח (State of mind), אם באים מראש בגישה של כיף ושהכל טוב, אז הכל טוב או לפחות הרוב טוב, אבל למה להתקטנן.